לשיחה עם נציג
תפריט

איך יודעים שמבנה צריך שיקום, מה אומר התקן ומהו התהליך של שיקום ותיקון בטון? 

זהו מראה מוכר בכל מדינה בעולם וגם כאן בארץ. סדקים וסגרגציות בבטון, עמודי בטון מתפוררים, ברזלי זיון חשופים ובולטים. מעבר לפגיעה במראה האסתטי של המבנה, כל אלו עלולים לגרום לנזק קונסטרוקטיבי ממשמעותי לבטון. כזה שאף עלול לסכן חיי אדם.

שיקום ותיקון בטון

מבנה אשר יעלה צורך לבצע בו עבודות שיקום ותיקון בטון, יהיה לרוב בעל המאפיינים הבאים:

  1. סדקים במעטפת המבנה
  2. בטון מתפורר בעמודי וקורות הבטון
  3. מוטות ברזל חשופים עם קורוזיה

מבנים רבים אשר דורשים עבודת שיקום מבנים, יהיו לרוב חשופים לסביבה אגרסיבית )אך לא בהכרח,( ביניהם נמנים מתקני טיהור שפכים, מאגרי בוצה, מנהרות, גשרים וכבישים, חניות עיליות/תת

קרקעיות, מבנים בקרבת הים ועוד.

לדוגמא, בפרויקט שיקום מבנה ברחוב שם הגדולים ביפו, הסיבה לצורך בשיקום הייתה ברורה – מדובר במבנה הממוקם בסביבה אגרסיבית – בקרבת הים וחשוף לרוחות עם חול ומלחים, נמצא בקרבת כבישים סואנים וחשוף לגזי פליטת רכבים. המבנה סבל מקורוזיה שגרמה להתנפחות מוטות הברזל ודחיקת הבטון לצדדים, מה שיצר נזק הפוגע בחוסנו וחוזקו של המבנה ואלו מהווים סכנה לדיירי המבנה.

 

שיקום עמודי בטון

מה יכול לגרום לסדקים בבטון?

אם תרצו, אפשר להקביל את תהליך סדיקת הבטון למשחק הדומינו המוכר לכולנו – קובייה אחת נופלת ומובילה לתגובת שרשרת שבסופה כל הדגם שהורכב נופל. בבטון זה קצת פחות דרמטי מזה, אך עם הזנחה של שנים וחוסר תשומת לב לסימנים מובהקים לפגיעה, התוצאה בהחלט יכולה להיות הרסנית.

תהליך הסדיקה יחל לרוב מהתפתחות של קורוזיה בברזלי הזיון שבעומק הבטון, הנגרמת ממגוון סיבות:

  1. עומס יתר על אלמנטים שונים במבנה
  2. בלאי טבעי ועייפות החומר
  3. איתני הטבע (שיטפונות, רעידות אדמה וכו')
  4. שריפות
  5. חשיפה מתמדת לסביבה אגרסיבית (פליטות פחמן, מלחי ים וכו')

אז מה למעשה קורה?

ומה התקן אומר?

נכון להיום, במדינת ישראל אין תקן בתחום שיקום הבטון והגנתו. בהיעדרו, בחרנו לאמץ את התקן האירופאי 1504 EN המתייחס לסביבה והשפעתה על המבנה, טיפול והגנה על ברזלי הזיון, שימוש במעכבי קורוזיה ועוד.

תקן נוסף המתייחס לבטון הינו ת,118 המתייחס לדרגות החשיפה של הבטון. התקן מגדיר 11 דרגות חשיפה של הבטון בשלושת חלקי המבנה – קרקע, מעטפת ופנים.

שיקום ותיקון בטון – איפה מתחילים?

כל תהליך שיקום מתחיל מאבחון נכון של המבנה לצורך קבלת תמונה מלאה וברורה על האזורים המיועדים לשיקום. אבחון זה יכלול בתוכו מציאת נקודות הכשל, סוגי החומרים המתאימים לכל שלב בשיקום, מה תהיה שיטת העבודה המתאימה ועוד. כל אלו מבוצעים בפועל על ידי קונסטרוקטור.

הקונסטרוקטור למעשה קובע מה רמת הפגיעה בבטון ובברזלי הזיון. למשל, ישנם מקרים בהם טיפול "קוסמטי" של הסדקים יהיה מספק, וישנם מקרים בהם ברזלי הזיון יהיו מצופים בקורוזיה בדרגה חמורה שתצריך אף החלפת ברזלי זיון בתוך הבטון.

השלב הראשון והחשוב ביותר – הכנות שטח:

אנחנו אומרים זאת כמעט בכל תחילתו של פרויקט – ובכל הנוגע לעבודות שיקום המשמעות של הכנות השטח גדלה כפליים.

הכנות שטח מהוות כ- 80% מההצלחה של העבודה בכלל ושל יישום החומרים בפרט!

ומה עושים בפועל?

  1. מבצעים מיפוי וסימון אזורי התיקון בבטון.
  2. את האזורים המסומנים, יש לחצוב / לסתת בצורה מכאנית באמצעות פטישון עד להגעה לבטון בריא וסגור ללא סגרגציות.
    ** באזורי החציבה יש ליצור תשתית לתיקון בעובי מינימלי של 20 מ"מ מעבר למוטות הברזל.
    **בקצוות אזורי החציבה, יש ליצור פאזה ישרה בעומק של כ- 20 מ"מ לפחות, ליצירת שטח הטלאה בעובי אחיד בכל אזור התיקון.
  3. נדרש ניקוי מוטות הברזל בכל אמצעי מכאני מכל שאריות חלודה וקרומיםכדאי לשים לב !
    • יש לוודא שהברזל לא איבד מהקוטר שלו בשלב הניקוי המכאני, במידה וכן, נדרשת הנחיית קונסטרוקטור.
    • בכל מקרה, אין להתקדם לעבודת השיקום לפני קבלת אישור קונסטרוקטור.
  4. הגנה על מוטות הברזל מפני קורוזיה עם חומר המעיל אינהיביטור קורוזיה (מעכב קורוזיה), כדוגמת ספיר 690 בשתי שכבות
  5. מריחת שכבת התקשרות – לפני שניישם את חומרי השיקום, יש ליצור התקשרות מיטבית בין חומרי השיקום (בטון חדש) לבין התשתית (בטון ישן), כדוגמת פריימר ספיר אקסטרה פריים 601.
    (הבטון החדש שונה בתכונותיו מהבטון הישן, לכן צריך שכבה מקשרת שתדע לפצות ולגשר על שוני זה וליצור התקשרות חזקה לאורך זמן).
  6. יישום חומר השיקום הנבחר – ניתן ליישם בהטלאה, בהזרקה, במריחה או בהתזה.

גם בפרויקט שם הגדולים ביפו, השלב ההתחלתי כלל ביצוע של הכנות השטח כמפורט לעיל.

 

השלב השני – התאמת הפתרונות לסוג השיקום:

בחירת החומר המתאים לתהליך השיקום תלויה במגוון רחב של גורמים:
– הגדרת המתכנן
– מיקום המבנה
– מגבלת זמן
– טמפרטורה
– זמן עבידות נדרש
– סוג התשתית
– סוג החומר הנדרש ליישום על גבי חומרי השיקום
– ועוד

קיים מגוון רחב של חומרים לשיקום ותיקון בטון. בחלק הבא נתייחס לעבודות הבוצעו בפרויקט "שם הגדולים" ביפו ונציג את החומרים המתאימים ליישום שלהם. מדובר בעבודות שיקום סטנדרטיות בתחום, אך נדגיש כי האמור להלן אינו מהווה תחליף לייעוץ עם איש מקצוע, וכי יש להתייחס לכל פרויקט לגופו.

 

1 ) הגנה על מוטות הברזל

נציין כי לפני יישום חומר להגנה על ברזלי הזיון, מומלץ לנקות את מוטות הברזל מקורוזיה לרמה של SA2.5  על פי תקן ISO 8501  (נדרש עפ"י תקן אירופאי EN1504-9), זאת לקבלת פני שטח ברמת ניקיון של 95% לפחות.

ספיר 690  | חומר חד רכיבי מינראלי להגנה על מוטות פלדה מפני קורוזיה.

לאחר ניקוי מוטות הברזל יש ליישם ספיר 690 המכיל מעכב קורוזיה, בשתי שכבות ובהתאם למפרט הטכני של החומר. החומר אטום למים וכלורידים, בעל חוזק מכאני גבוה, נדבק היטב לבטון ולפלדה וקל ונוח ליישום.

 

 

2 )  שיקום בהטלאה (אנכי)

נציין כי לפני יישום חומרי שיקום, יש ליישם פריימר כדוגמת ספיר אקסטרה פריים 601 – פריימר פולימרי לחיבור בין בטון ישן לחדש. יש ליישם את הפריימר בכל אזורי התיקון המיועדים ובהתאם למפרט הטכני של החומר.

ספיר 670 | חומר חד רכיבי טיקסוטרופי לשיקום בטון בסביבה אגרסיבית.

משמש לתיקון משטחים אנכיים ואופקיים, אינו מתכווץ, אינו קורוזיבי, בעל עמידות גבוהה לסולפטים ונוח לעבודה ידנית. בעת יישום ספיר 670 יש לוודא שהבטון יהיה במצב רווי ויבש פנים.

 

3)  שיקום בשפיכה (אופקי)

ספיר 675 | גראוט חד רכיבי לשיקום בטון קונסטרוקטיבי בסביבה אגרסיבית. מתאים למילוי תבניות ולביצוע יציקות אופקיות, אינו מתכווץ ואינו קורוזיבי ועמיד בפני סולפטים. יש לשים לב ליישם את החומר בהתאם למפרט הטכני.

————————————————

יזם: חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור לשיקום ולהתחדשות שכונות בתל אביב יפו

קבלן: רונגל בניה סלילה ופיתוח בע"מ

קונסטרוקטור: ברוך ירמולינסקי מהנדסי בנין בע"מ

————————————————

 

חומרי השיקום אשר הוצגו בחלק זה עומדים בתקן הישראלי 118, המתייחס לדרגות חשיפה לבטון. כל חומרי השיקום שלנו עונים על כל דרגות החשיפה עד המקסימלית (קיימות 11 דרגות חשיפה) ומתאימים לקרקע אגרסיבית לסוגיה: קלה / בינונית / חמורה הואיל ומכילים מעכבי קורוזיה הם אף מעכבים את זמן התפתחות הקורוזיה עד פי 10.

כמו כן, חומרי השיקום שפותחו במעבדות א.צ. נשלחו למעבדת בדיקה גרמנית KIWA  שם נבדקו ואושרו לפי תקן 1504 EN

 

למעבר לקטלוג שיקום תיקון בטון.

מעוניינים במידע נוסף על שיקום? יש לכם שאלה? השאירו לנו פנייה ונשמח לסייע!