שיקום בטון

שיקום בטונים – תהליך ודברים שכדאי לדעת:

ההיבט החשוב ביותר בעמידותם של מבנים לארוך זמן הוא מצבם של היסודות ועמודי הבטון.

תהליך שיקום בטונים מתחיל כאשר מתגלות בעיות במבנה ועמודי הבטון מתחילים להיסדק. במבנים רבים ניתן לראות עמודי בטון מתפוררים עם ברזלי זיון חשופים ובולטים, זהו מצב לא תקין שמעיד על תחילתה של התדרדרות במצב העמידות של המבנה. תהליך הסדיקה מתחיל בדרך כלל מהתפתחות של קורוזיה בברזלי הזיון. הגורמים העיקריים לנזק בבטון הינם : עומס יתר, שיטפונות, שריפה ורעידת אדמה וסביבה אגרסיבית של הבטון  (סביבה שהתנאים האקלימיים / הכימיים בה עשויים לפגוע בבטון וכתוצאה מכך לגרום לפגיעה במבנה ובתפקודו).

סיבה נוספת הינה כשל במערכת האיטום, במקרים רבים רטיבות מחלחלת לתוך העמודים ומגיעה לברזלים. הלחות גורמת לתהליך של קורוזיה שמוביל להתנפחות הברזל ודחיקת הבטון לצדדים, מה שמערער את יציבותם של העמודים. עם הזמן עמודי הברזל מתחילים לאבד מהקוטר שלהם ובאזורים מסוימים יכולים להיאכל כמעט לחלוטין ולגרום לחוסר יציבות מוחלטת של העמוד. כאשר מתגלות בעיות כאלו, חייבים לנקוט מהר בפעולת שיקום בטון יסודית שתתבצע על ידי אנשי מקצוע בלבד.

תהליך שיקום בטון הוא מורכב, בעל עלות גבוהה יחסית ודורש מיומנות גבוהה של אנשי המקצוע. שיקום בטונים מבוסס על עבודת סיתות מרוכבת וארוכה הכוללת ציוד מקצועי וחומרי עבודה יקרים. בסופו של תהליך שיקום הבטון אנו מקבלים שחזור ושיפור תכונות הבטון והגנה על ברזל הזיון מפני קורוזיה. אנו נתקלים בשיקום בטון במבני מגורים, מבני תעשייה ובתשתיות.

בשיקום מבני מגורים  המבנה חשוף לפגיעות אקלים ולפגיעות מכניות וניתן להבחין בפגיעות בקלות. שיקום בטון נמצא בכל מבני המגורים בין אם במסגרת שיפוץ מעטפת, הרחבת תשתיות מגורים, תמ"א 38 או מבנים ייעודיים לשימור .

במבני תעשיה אנו יכולים לראות פגיעות שונות כמו למשל פגיעות מכניות. שיקום בטון נוכל לרוב למצוא במשטחים אופקיים כמו גגות או רצפות. בתחום התשתיות אנו פוגשים מבנים רבים הדורשים שיקום, ולרוב אפילו נמצא את המבנים האלו בסביבה אגרסיבית או פנימית או חיצונית.

איך לשקם בטון:

חברת א.צ. טכנולוגיות מתקדמות לבניה מציגה מגוון רחב של מוצרים לשיקום ותיקון בטון. החל משנת 2015 קיים תקן ישראלי  118 לבטון . התקן הינו תקן מחייב!!

אנו מתייחסים לחומרי השיקום כבטון לכל דבר ועניין. ולכן אנחנו נצמדים להגדרות התקן המחייב. כל מוצרי השיקום והתיקון של חברת א.צ. עומדים בתקן 118 .

התקן מתייחס בנוסף לדרגות החשיפה של הבטון בשלושת חלקי המבנה: קרקע / מעטפת ופנים . דרגת החשיפה היא למעשה כמה אגרסיבית היא סביבת הבטון.

קיימות 11 דרגות חשיפה וכולן מתייחסות לקרקע מעטפת ופנים.

כל חומרי השיקום שלנו בא.צ – עונים על כל דרגות החשיפה עד המקסימלית כמובן ומתאימים לקרקע אגרסיבית לסוגיה: קלה / בינונית / חמורה.

מוצרי השיקום והתיקון של א.צ. כוללים מוצרים שפיכים (גראוט) ומוצרים טיקסוטרופיים .

מוצרים בין המוצרים שלנו לשיקום בטון:

עוגן כימי 380 משמש לעיגון קוצים לבטון, תוספות בניה, ייצוב שכבות סלע וקרקע, בניית זיזיי עיגון, קיבוע בטון, קיבוע בבלוקים חלולים ועוד. בחיבורים בין בטון ישן לחדש ניתן ליישם אקסטרא פריים 601 – פריימר פולימרי אשר נשאר פעיל עד 5 ימים מזמן היישום ומאפשר גמישות מרבית בביצוע עבודות יציקה ושיקום בטון ועיגון מתחת למים.

לפני תחילת עבודת השיקום יש למרוח ספיר 690  , חומר להגנה על פני מוטות פלדה מפני קורוזיה .

מוצרים נוספים בסל מוצרי השיקום שלנו אלו מוצרי התיקון עצמם כדוגמת נאטצם 35 מלט מהיר לשיקום בטון בסביבה אגרסיבית ורגילה  בעל זמן עבידות כ 15-20 דקות וחוזק גבוה תוך זמן קצר . המוצר נאטצם 35 מסוגל לבנות עובי שכבה מינימלי של 10 מ"מ . ספיר רוק 600 חומר שיקום צמנטי תיקסוטרופי מהיר התקשות , לקבלת חזקים גבוהים תוך זמן קצר . ספיר 610 וספיר 620 – שניהם מוצרים לתיקון ושיקום בטון בלתי מתכווצים .

יש לנו מגוון רחב של מוצרים מעכבי קורוזיה, מוצרים לשיקום בסביבה אגרסיבית או רגילה בזמני עבידות משתנים. אנו בא.צ. שיווק נשמח להתאים עבורכם את המוצר המתאים בהתאם לדרישת הפרויקט.

חברת א.צ. פיתחה סדרת חומרים לתיקון ושיקום בטון אשר נבדקו ואושרו ע"י מכון KIWA הגרמני תואמים ועומדים בדרישות התקן האירופאי EN1504-3.

בין המוצרים שנבדקו ועומדים בדרישות התקן האירופאי הינם:   ספיר 670 המדורג R4 , ספיר 672 המדורג R3 וגראוט 675 המדורג R4 .

שיקום בטון משלב הבניה

ישנן בעיות שנגרמות כבר משל הבניה הראשונית ואינן תוצאה של בלאי. התקן המחמיר של היום קובע כי הברזל צריך להיות עטוף בשכבת בטון של חמישה סנטימטר לפחות. יחד עם זאת, כמובן שלא מקפידים על כך בכל המקרים וניתן לראות מצבים בהם הברזל גלוי לעין כבר בשלבי הבניה של המבנה. שכבת בטון דקה מדי מאפשרת חדירה של לחות ושל חומרים מעודדי לחות כמו טיח, שפכטל, דבקים, גבס וכו' ובכך מגבירה את הסכנה להיווצרות נפיחות בברזל ודחיקת הבטון.

מעבר לחיזוק קונסטרוקטיבי, חובה לתקן פגעים בבטון כהכנת שטח עבור השלב הבא:

ציפוי (אפוקסי, סילר, טייח, שפכטל וכו'), איטום (צמנטי, ביטומני וכו') ,הדבקה ויציקה נוספת.

המתכנן מגדיר את חומר השיקום על פי:  חומרים טיקסוטרופיים  / שפיכים, האזור במבנה עליו מתבצע התיקון

מגבלות זמן וטמפרטורה ,זמן עבידות נדרש, חוזק נדרש (ראשוני וסופי), סוג התשתית הקיימת

אופי היישום התזה / מריחה והחומר שמיושם לאחר התיקון.

 אחריות הדיירים לתהליך שיקום בטון

חשוב לציין את אחריותם של דיירי המבנה לגבי מצב עמודי הבטון. כאשר נדרשת עבודת שיקום בטון יש מקרים בהם ועד הבית מנסה לחסוך בהוצאות ומסתפק בקבלנים לא מורשים ולא מקצועיים שיכולים להביא לנזקים חמורים. אדם שלא מתמחה בשיקום בטון יכול למשל לחשוב שחומרי איטום לברזל יפתרו את הבעיה, בעוד שבפועל הם רק יחמירו אותה. שימוש בחומרים כאלה על ברזל שכבר החל תהליך קורוזיה רק מאיץ את תהליך הפירוק של הברזל. ישנה סיבה בקיימים מפרטים מדויקים לעבודות שיקום בטון שונות ולא כל אחד יכול לבצע אותן. ישנן טעויות נוספות שנעשות כאשר מנסים לחסוך על תהליך שיקום בטון וכדאי מאוד להימנע מהן באמצעות פניה לאנשי מקצוע מומחים, שעלות עבודתם אולי גבוהה יותר, אך מספקים הגנה אמיתית למבנה.